לא רחוק מתל אביב במרחק של כ 45 דקות נסיעה, ולא רחוק מחיפה במרחק נסיעה של כ 30 דקות, שוכנת המושבה זיכרון יעקב, על רכס של הר הכרמל. זכרון יעקב ממוקמתהתיכנון היה ליסוע לצפון, לאגמון החולה, ולראות את נדידת העגורים בעת שקיעת השמש באגם. נאמר לנו שהשעות הטובות ביותר לצפות בציפורים הן בעת הזריחה או בעת השקיעה משום שבשעות האלה יש זרמים של אוויר חם המקלים על דאיית עופות גדולים. מפה לשם החלטנו שאולי מוטב להישאר לישון באיזור הגליל ולא ליסוע חזרה לשפלת החוף בשעות הערב… כך יצא שהזמנו ביקתות ב 'ורד הגליל' לסוף שבוע ארוך, שלוש ביקתות לכל בני המשפחה.
לאחר תקופה ארוכה של התכנסות בבתים עקב נגיף הקורונה, סגרים ובידודים מצאנו שאין כמו נסיעה אל הצפון, לנוף של הגליל ולבילוי בשמורת טבע יפה.
יצאנו לדרך עם עצירה לטיול קצר ברחוב המייסדים של זיכרון יעקב ולארוחת צהריים במסעדה סינית. המשכנו בנסיעה, הנוף העירוני התחלף בנוף כפרי פתוח, עם הרבה שדות ירוקים, עצים ומרחבים. בהיותנו אנשי העיר התרגלנו לראות את הבניינים והרחובות, מציאות של כבישים עמוסים במכוניות, מדרכות עם קורקינטים ורוכבי אופניים. זו היתה תזכורת חשובה ל'עכברי העיר' שכדאי לצאת מדי פעם אל הכפר.
הגענו ל'ורד הגליל'!
החווה שהקים יהודה אבני, זכרונו לברכה, בשנת 1961 ממוקמת על גבעה הצופה אל הכנרת ואל הרי הגליל והגולן. החווה עברה שיפוץ גדול ושודרגה לכלל מלון כפרי עם מסעדת השף 'טיביס'. אורוות הסוסים נשארו וכך גם המאנג' לאימוני רכיבה, לשיעורי רכיבה בסגנון 'ווסטרן' וכן טיולי רכיבה באיזור. במקום יש כ 30 בקתות הבנויות מעץ בשילוב עם אבני בזלת, הבקתות שונות זו מזו בעיצוב הפנים שלהן ונותנות הרגשה ביתית חמה. הבקתות מפוזרות בין סלעים, עטופות בדשא ירוק ונהנות מנוף אל השדות ואל הכנרת. פה ושם נישתל וצמח קקטוס ענקי המעניק למקום את מראה הקאונטרי של מערב ארצות הברית. השילוב של הנוף, הטבע, השקט והסוסים שימח אותנו מאוד ואם תוסיפו לכך ארוחת ערב טעימה במסעדת השף – התוצאה היא משפחה אחת מרוצה ומאושרת.
נזכרנו בביקורים קודמים שלנו ב'ורד הגליל' בשנים עברו, בהן הוגש לאורחים במסעדה אוכל אמריקאי טיפוסי 'עוף בסלסלה' ולקינוח פאי לימון מעולה.
בבוקר שלמחרת, ב 17 לדצמבר 2021, קיבלנו הודעה טקסט מאגמון החולה, הם מצאו מספר עגורים מתים בשמורה וחוששים מכך שהסיבה למותם היא שפעת העופות, לפיכך הם מבטלים את הסיורים בעגלת המסתור על מנת למנוע מצב בו המבקרים יבואו במגע עם הציפורים :/
קצת התפלאנו, שנים שלושה עגורים מתים מבטלים את הסיור?
בשלב הזה שמורת האגמון היתה עדיין פתוחה למטיילים וניתן היה לבלות בה את היום. אבל אנחנו החלטנו ליסוע לבקר בשמורת החולה הנמצאת בדרום עמק החולה והיא שמורת הטבע הראשונה שהוכרזה בישראל.
שמורת החולה הוקמה במהלך ייבוש עמק החולה במטרה לשמר את הסביבה היחודית של האגם ושל הביצות שיובשו. יש בה צמחים ובעלי חיים המיוחדים למקום כמו גומא הפפירוס, אירוס ענף ונימפיאה לבנה. זהו איזור הגידול היחיד של עגולשון שחור- גיחון. אנחנו זכינו לראות עדר של ג'מוסים – תאו – שחצה את המים ונעמד לנוח על שפת האגם – מראה שלא היה מבייש מסע של ספארי בקניה ! מסלול ההליכה בשמורה הוא באורך של קילומטר וחצי, המסלול כולל הליכה על גשר עץ שיש בו נקודות תצפית מוסתרות בקנים כדי שלא להפחיד את עופות המים והציפורים. יש מיגדל המאפשר מבט על האיזור ממקום גבוה ויש מרכז מבקרים בכניסה לשמורה עם סרט ומייצגים של חיות מפוחלצות.
נהנינו מאוד מהיום ולמדנו הרבה דברים, דברים שפעם ידענו אבל הספקנו לשכוח, על יבוש הביצות בארץ ישראל ועל המאבק בהכשרת האדמות לשטחים המתאימים לחקלאות, נזכרנו ביתוש האנופלס שגרם למחלת המלריה בקרב המתיישבים בגליל ועוד ועוד.
לילה נוסף בחוות 'וורד הגליל', טבילה ארוכה בג'קוזי זוגי הצופה לנוף הכנרת, ארוחה וצ'ייסרים במסעדת 'טיביס'. בחוץ ירד גשם אבל בתוך הביקתה היה חם ונעים עם קמין של עצים לאווירה חורפית מושלמת. נזכרנו גם במילה חופשה 🙂
למחרת היום, בדרך חזרה לאיזור המרכז, עצרנו בקיבוץ דגניה ב' לביקור בחוות השוקולד של גליתא. השתתפנו בסדנת חוויה בשוקולד, למבוגרים ולילדים, הכוללת הכנת פריטים משוקולד וקישוטם, תוך נישנוש של השוקולד ושל הקישוטים… הסדנא מאורגנת היטב, הקירות מצוירים, בחנות הצמודה ניתן לרכוש שוקולדים ופרלינים מעולים ולשתות קפה או קקאו, הכל טעים מאוד.
וכך בין חוות הסוסים לבין חוות השוקולד העברנו סופ"ש ארוך ומרגיע, משתדלים שלא להירטב מהגשם וללכת בין הטיפות, בין שפעת העופות לבין ווירוס הקורונה המאיימים על עולמנו.
שמורת אגמון החולה לא ניפתחה עד ליום כתיבת הבלוג הזה, שלושה שבועות עברו חלפו, למעלה מ5,000 עגורים מתו ולולי תרנגולות רבים הושמדו בגליל.