בעבר אנשים העדיפו להזמין חדרים בבתי מלון גדולים המהווים חלק מרשת גדולה בינלאומית. הסידור הזה הבטיח לאורח המלון רמה מסוימת של חדרים ושל שירות. אורח שהזמין חדר ברשת של מלונות 'WESTIN' למשל, ידע כיצד יראה החדר, מה יהיה גודלו, כיצד יראה חדר האמבטיה וכדומה, היתה התאמה בין מערכת הציפיות של האורח בעת ההזמנה לבין החדר שקיבל בפועל בעת ההגעה אל המלון. אנשים לא רצו "הפתעות" או בעצם אכזבות בזמן של הcheck in . מלונות גדולים, מיגדלים עם מעליות שקופות ואטריום פתוח, חלל תקרה גבוה ומרשים, קומת כניסה עם מיבחר חנויות מותגים כמו "שטרן", "באלי", "הרמס" וכדומה היוו מקור משיכה לתיירים.
הרצון היה להגיע למקום רחוק וזר מן הבית אבל בעצם להרגיש בבית, בסביבה מוכרת וידועה, וברמת נוחיות מסוימת. האורח במלון ידע עבור מה הוא משלם וציפה לתמורה בהתאם, כאשר המלונות דורגו במספר כוכבים מכוכב אחד ועד חמישה כוכבים, וברמה גבוהה יותר של מלון דה-לוקס.
בישראל ישנם כיום מספר מועט של מלונות ברמה של דה-לוקס: מלון ה"ריץ קרלטון" בהרצליה פיתוח, מלון ה"וולדורף אסטוריה" בירושליים ובקרוב מלון "קמפינסקי" בתל אביב. יש דרישה גדולה למלונות ברמה הזו, רמה גבוהה ובלתי מתפשרת עם שירות מצוין ללא רבב.
במקביל התפתח בעולם טרנד חדש של מלונות בוטיק, אלו הם מלונות קטנים שאינם שייכים לרשת בינלאומית זו או אחרת, מלונות קטנים איכותיים, המעוצבים באופן יחודי, בדרך כלל על ידי מעצב על כמו פיליפ סטארק לדוגמה.
מלונות בוטיק מבטיחים אירוח אינטימי והם פועלים על העיקרון של הפתעת הלקוח, לטובה כמובן. המאמץ הוא לספק שירות שהוא מעל ומעבר לכל ציפיה של האורח, לפנק אותו ,to pamper him כך שבעתיד יחזור ויתארח באותו מלון וגם כמובן ימליץ עליו לחוג מכריו. הדגש במלון בוטיק הוא על עיצוב אקלקטי ושונה לכל חדר וחדר במלון, מסעדת שף, סלון אופנתי עם בר, אותנטיות משולבת עם סטייל. האירוח הוא דיסקרטי ובדרך כלל עובד הקבלה מדבר בשפת הדיבור של האורח, במלון "אלכסנדר" בתל אביב למשל, אלכסנדרה מקבלת את האורחים בשפה הרוסית. תייר בישראל מרגיש מיד בבית כשהוא מתקבל בשפת האם שלו ועל ידי אדם שמבין את התרבות שלו.
אווירה של בית מושגת גם בפריטים עיצוביים הלקוחים מתחום העיצוב של בית פרטי אל תחום העיצוב של בית מלון ציבורי, כמו פרחי בר פשוטים במקום סידורי פרחים כבדים, תמונות וחפצי אומנות עדינים ואישיים במקום פוסטרים ותמונות מסחריות, פסנתר בסלון, מכונת קפה נגישה עם קפסולות בפינת האוכל, עובד הקבלה יושב בשולחן נמוך פתוח ללא מחיצה של עמדת שוער רשמית. הסבר ודגש על כך שהמלון היה בעבר ביתה הפרטי של משפחה מסוימת כמו ביתו של הד"ר קריגר שמשמש היום מלון בוטיק בשם The Rothschild הממוקם בשדרות רוטשילד 71.
הטרנד של מלונות בוטיק לא פסח על העיר תל אביב וכך צצו מלונות בעיר מלונות רבים כאשר לכל מלון אופי משלו ויחוד משלו. באיזור שדרות רוטשילד קיימים כבר חמישה מלונות בוטיק ותשעה נוספים בהליכי הקמה: פרס המסעדה הטובה ביותר הממוקמת בבית מלון הוענק לביסטרו של מלון הבוטיק "רוטשילד 96 ", "הוטל מונטיפיורי" עם 12 חדרי אירוח בלבד ומסעדת שף, מלון "דיאלגילב" ברחוב מזא"ה עם מרכז תרבותי של תערוכות אומנות מתחלפות, "Townhouse Tel Aviv" ברחוב יבנה המלון של קסטיאל עם 19 חדרים בעיצוב מיוחד האופייני לקסטיאל, מלון "Brown" ברחוב קלישר 25, עם 30 חדרי מלון, מעוצב בסגנון של שנות ה70. הבתים היפהפים של שדרות רוטשילד וסביבתם, בתים לשימור ולשיחזור הניפתחים לאירוח מלונאי, שובים בקיסמם תיירים רבים.
מלונות הבוטיק משתלבים ברחובות העיר תל אביב, התייר השוהה בהם יוצא מפתח המלון וחווה את החוויה של מגורים בעיר עצמה, בעוד מלונות גדולים שוכנים בדרך כלל בקו החוף או באיזור תיירותי מובהק, איזורים אלו מבודדים את האורח מתושבי העיר עצמה ומהחיים העירוניים שלה.